כל מה שחשוב לדעת על מומחים מטעם בית המשפט

כל מה שחשוב לדעת על מומחים מטעם בית המשפט

מדוע ממנה בית המשפט מומחה מטעמו? באילו מקרים נדרש מינוי מומחה? ומה קורה כאשר חוות הדעת שלו שגויה? שאלות ותשובות

כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו לפחות פעם בחייו בבית המשפט כתובע או כנתבע, ובמקרים רבים ייחשף לצורך למנות מומחים מטעם בית משפט. מה חשוב לדעת עליהם וכיצד זה ישפיע על תביעתכם?

לדברי עו"ד בועז אדלשטיין, שותף בכיר ומנהל מחלקת הליטיגציה בפירמת גולדמן, ארליך, אדלשטיין, אביגד, "הליכים משפטיים רבים מעוררים שאלות, שדרושה מומחיות כדי להבינן ולהכריע בהן. במקרים רבים נוהג בית המשפט למנות מומחה מטעמו, שיגיש חוות דעת אשר תסייע להכריע בסכסוך. לרוב, חוות דעת המומחה מהווה נדבך חשוב ועיקרי בהכרעה המשפטית. המומחה מטעם בית המשפט נתפס כאובייקטיבי, שקול ומקצועי, ולכן לחוות דעתו משקל רב".

באילו סוגי סכסוכים ממונה מומחה מטעם בית המשפט?

המקרים המתאימים לכך הינם רבים ומגוונים. למשל, בתחום הנדל"ן – רוכש דירה יכול לתבוע את היזם שמכר לו אותה, בטענה לליקויים בבנייה. בית המשפט עשוי למנות מהנדס מומחה לבדיקת הליקויים בדירה ועלות תיקונם. דוגמה נוספת – בהליך גירושין של בני זוג, במסגרתו יש לחלק רכוש משותף, עשוי בית המשפט למנות שמאי שיעריך את שווי הרכוש (למשל דירת בני הזוג, מניות בעסק) לצורך חלוקה מדויקת בין הצדדים.

מקרים נוספים בהם בית המשפט ממנה מומחים הם בתחום הכלכלי – עובד קיבל מניות בחברה המעסיקה אותו ונדרש לשלם מס בגינן. בית המשפט ממנה מומחה שיעריך את שווי החברה ואת שווי המניות, כדי לגזור מכך את גובה המס שעל העובד לשלם. במקרה שבו אדם נפגע בתאונה ותובע פיצויים בגין נכות, בית המשפט ממנה מומחה רפואי על מנת לקבוע את שיעור הנכות שנגרמה לתובע.

גם בתחום הצוואות והירושות מינוי מומחה הוא נפוץ. למשל, בעניין צוואה שהוגשה לקיום ונטען כנגדה כי היא מזויפת ולא נחתמה על ידי המנוח, בית המשפט עשוי למנות מומחה להשוואת כתבי יד, על מנת לבחון את אותנטיות המסמך או זיופו ובכדי להשוותו לחתימות אחרות של המנוח. במקרים אחרים ממנה בית המשפט מומחה לבדיקת מצבו הקוגניטיבי של המנוח במועד עריכת הצוואה כדי לבחון האם היה כשיר והבין את טיב הפעולה שעשה.

לדברי עו"ד בועז אדלשטיין, "עלות חוות הדעת משתנה בהתאם להיקפה ותחומה. היא עשויה לנוע בין אלפי שקלים בודדים לבין עשרות אלפים. במקרים מסוימים עלולה להגיע למאות אלפי שקלים".

האם מומחה מטעם בית המשפט ממונה במקום מומחי הצדדים או בנוסף להם?

במקרים רבים, ממונה מומחה מטעם בית המשפט לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת של מומחים מטעמם וקיים פער ניכר בין חוות דעת. המומחה המתמנה על ידי בית המשפט בוחן את חוות הדעת שהגישו הצדדים, מבצע בדיקות נוספות ומגיש חוות דעת משלו.

קיימים גם מקרים אחרים, בהם לא מוגשות חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים וחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט היא היחידה בתיק. זה המצב למשל בתביעות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ומה קורה אם המומחה טועה?

מומחה מטעם בית המשפט, כמו כל אדם, עלול לטעות וטעותו עלולה לקפח את אחד הצדדים להליך ובמקביל להעשיר את הצד האחר. "ניקח לדוגמה", מסביר עו"ד בועז אדלשטיין, "מקרה שבו אחד מבני הזוג בהליך גירושין רוכש את מחצית הדירה המשותפת מבן הזוג האחר, על בסיס חוות דעת שגויה של המומחה, שהתרשל והניח בטעות כי הדירה הנמכרת היא בת 4 חדרים, כאשר בפועל היא הייתה בת 5 חדרים. במקרה כזה שולם תמורתה סכום נמוך מידי".

האם הצד הנפגע מחוות הדעת רשאי להגיש כנגד המומחה תביעה נזיקית?

שאלה זו העסיקה ומעסיקה רבות את בתי המשפט. ההלכה המנחה נפסקה על ידי בית המשפט העליון לפני כחמש שנים בתביעה שהוגשה כנגד שמאי מקרקעין ובית המשפט סילק אותה על הסף. לדברי עו"ד אדלשטיין, "החשש הוא כי כל תיק בין צדדים שבו ימונה מומחה יכפיל את עצמו, ולצד ההליך המקורי יתנהל הליך מקביל של מי מהצדדים כנגד המומחה. ייווצר מצב שהרצון להכריע בסכסוך בין הצדדים, באמצעות מינוי מומחה, ייצר סכסוכים נוספים – כנגד המומחה – שבתי המשפט יצטרכו לדון גם בהם. קיים גם חשש כי אפשרות לתבוע מומחה אובייקטיבי תרתיע מומחים ממילוי תפקידם, דבר שעלול גם לייקר את ביטוח האחריות המקצועית שלהם ואת עלות חוות הדעת.

"מצד שני, בתי משפט נוטים לאחרונה להגביר את חובת הזהירות של בעלי מקצוע. בית המשפט העליון איזן בין השיקולים הללו וקבע כי ככלל, קיימת אפשרות להגיש תביעה נגד מומחה שמונה על ידי בית משפט, אבל תביעה כזו לרוב תוגש תוך ריסון וזהירות. אחד התנאים ההכרחיים למתן היתר להגשת תביעה נגד המומחה הוא שבית המשפט ישתכנע שהתובע לא יכול היה למצות את זכויותיו במסגרת ההליך המשפטי המקורי שבמסגרתו מונה המומחה, על ידי שאלות הבהרה למומחה, בקשות ביניים בהליך המקורי או ע"י ערעור על תוצאות ההליך המקורי".

האם יש דרך למנוע ממומחה לטעות?

לכל צד להליך משפטי קיימים כלים להתריע על טעויות המומחה בפני בית המשפט שמינה אותו. הוא רשאי להפנות למומחה שאלות הבהרה ויכול לדרוש לחקור את המומחה בחקירה נגדית על מנת להציג את טעויותיו. במקרים מתאימים, ניתן גם לעתור להחלפת המומחה באחר. אם אותו צד נמנע מעשיית שימוש בכלים אלה במסגרת ההליך המשפטי שבו מונה המומחה, הוא לא יוכל להגיש תביעה נזיקית נפרדת כנגדו.

כתבתה של ליטל דוברוביצקי מ YNET עם עו"ד בועז אדלשטיין, שותף בכיר במשרדנו:

https://www.ynet.co.il/economy/article/ByiW0IRFD